דבי טל

יוני טל - בן

 

אמא שלי, אהבת חיי.

מה? למה? איך? מתי? כל מיני שאלות שעוברות לי בראש עכשיו.

אני עומד פה מולך, ומדבר אלייך. אחרי 22 שנה את כבר לא עונה לי יותר. 

אפילו לא מחייכת. או אולי איזו קריצה קטנה.

יפה שלי.. אני כבר כל כך מתגעגע אלייך. לעוד חיבוק. לעוד שיחה איתך. 

זה לא פייר שככה עזבת אותנו באמצע החיים.

את נלחמת שנה בסרטן הארור הזה שנכנס לנו לחיים. נלחמת כמו גיבורה אמיתית. כולנו היינו שם בשבילך, ותמכנו,
אבל את זאת שהחלטת שאת לא מוותרת על החיים.

אני מצטער אמאלה. אני, בתור האופטימי של המשפחה, כל הזמן הבטחתי לך שאם תלחמי ולא תוותרי,
אנחנו ננצח. הבטחתי לך שנזמין את כולם ונחגוג ביחד את הניצחון.

הייתי בטוח שזה יקרה. חשבתי שלא יכול לקרות לך משהו רע. את בן אדם מדהים. והנה במקום לחגוג לך,
ולשמוח, אנחנו פה, נמצאים איתך בדרכך האחרונה, ונפרדים ממך בלב שבור.

תראי כמה אנשים הגיעו לכבד אותך. את היית אישה כל כך אהובה. נתת מעצמך תמיד לכל העולם. נכנסת ללב של המון אנשים.

ושוב עולה השאלה למה דווקא את?!

אהובתי. אני כנראה עדיין ילד. ואולי קצת תמים. אבל אני לא מצליח להבין איך דווקא את חלית בסרטן, ודווקא למשפחה שלנו זה קרה.

יהיה לי קשה בלעדייך. אני לא יודע איך אסתדר בעולם הזה. כולם ינסו לעזור לי ולתמוך, אבל הבן אדם שתמיד הייתי בא ובוכה לו כשהיה לי קשה זו את. דווקא עכשיו אני לא יכול לבוא ולבכות איתך.

תמיד צחקו עלי שאני הילד המפונק של אמא שלי. אני ניסיתי להסביר שזה לא נכון ושאני עצמאי, אבל את אמרת – שיצחקו, אני עושה את הכל מאהבה. 

היום אני מתחנן לחזור להיות הילד המפונק שלך. רק לקצת. עוד חביתה, עוד שניצל. בבקשה אמא.

אני לא מסוגל לדבר אלייך בלשון עבר. קשה לי עם זה. בטח יקח לי עוד הרבה זמן לעכל שאת כבר לא איתנו.
אני עדיין מחכה שתכנסי הביתה עם החיוך הענק שלך ושנחזור לחיים הרגילים שלנו. אני יודע שזה כבר לא יהיה.
אבל מבטיח שתמיד תהיי איתי בלב. בכל מקום שרק אהיה!

מתאים לך לדאוג עכשיו איך נסתדר פה בלעדייך. אבל אמא, אנחנו בידיים טובות! אבא ישמור עלינו כל כך חזק ולא יתן שכלום ישבור אותנו.
גם אני, ניר ורועי הבטחנו אחד לשני שלא משנה מה יקרה אנחנו נהיה מאוחדים לעולם!

אני יודע שזה מה שהיית רוצה שיקרה. שהכי חשוב לך בעולם שלא תעלם המשפחתיות שלנו. אנחנו נשבענו שנמשיך להיות כולנו ביחד,
ושלכל מקום שנלך את תהיי איתנו.

נשמה שלי, זה סופי. אנחנו נפרדים ממך היום. אני בטוח שכמו כל החיים, את תשמרי עלינו גם מלמעלה. את תגני עלינו כמו תמיד!

עכשיו, תלכי לנוח קצת. כל כך מגיע לך אחרי כל הסבל הזה שעברת!

שלך לעולמים,

יוני