דבי טל

אסתי זקהיים - חברה

 

דבי אהובה!                      יום שישי, פסח,  18 באפריל.

נשארו רק מילים, ואין בהן נחמה.

אומרים שמשפחה לא בוחרים. אבל אימא ואבא שלי בחרו.  הם בחרו ברותי ושמוליק, וכך הפכנו למשפחה. הנה, משפחה כן בוחרים. ואני בחרתי אותך ובך כאחות גדולה. ואנחנו ליווינו אחת את השניה בתחנות רבות בחיים. מילדות ועד היום. ארוחות משותפות, צ'ולנט בשבתות, שמחות, חתונות לידות , ימי הולדת, שיחות, קפה הצגות, הלוויות ושבעות. והנה היום אנחנו מלווים אותך בדרכך האחרונה.

לפעמים אני חושבת שהרבה יותר קל לאנשים שמאמינים שבאיזשהוא מקום , יש איזו תוכנית אב. שיש לכל – סיבה ומסובב. אני מאמינה רק בלראות את הטוב בכל דבר ובכל אדם. ( וכמה טוב היה בך), ומוצאת את עצמי שוב ושוב חסרת אונים מול לכתם של אנשים וחסרונם בעולם, מול לכתך.

וכל השנים זה היה כלכך ברור ולא מוטל בספק, שאנחנו משפחה. שיש לי עוד אימא ואבא ברחוב ברנדס בתל אביב. ועוד אחיות. ועד כמה אני בת מזל  שבורכתי במשפחה נוספת..

כמה מוזר, אני מחפשת מילה בעברית שתגדיר את התחושה והתפקיד. אין מילה ל"כמו אחות" שמאבדים.  יש יתום ויש אלמן ויש אחים שכולים. אבל חוץ ממשפחה מיידית, אני מביטה סביב, ויש כאן כלכך הרבה אנשים שמרגישים שכולים. שכולים ומיותמים.

 ואני חברה שכולה, "כמו אחות" שכולה. שבורת לב מלכתך מאיתנו.

 אישה מלאת קסם, עם חוש הומור נהדר ועצב גדול. החיוך שלך , העינים היפות , החכמות, החמות. ברוכת כשרונות, חכמה , נבונה, אישה שהכל אצלה במקום הנכון, במיוחד הראש, הלב, הנשמה הגדולה והנדיבה שלך.

מעל הכל ידעת ליצור בית חם אוהב ומחבק, נעים ומאיר פנים. היית אור שמגרש את החושך. עד שרכבת ההרים הזאת של החיים, תפסה אותנו לא מוכנים, לפני שנה בדיוק. ואז גם חוש הומור וציניות לא עזרו לגרש את החושך הגדול שהשחיר את שמינו. מאז לא עבר יום מבלי שחשבתי עליך והתגעגעתי לעתיד משותף, שלא יבוא.

 כל החיים הסתכלתי עליך ועל המשפחה שבנית, בהערצה- מודל לחיים. ולמדתי איך לחיות. השנה למדתי ממכם  איך למות, איך להפרד.

משפחה אהובה,  , נתתם לנו מתנה, גדולה מס"כ חלקיה, מודל של האופן שבו אפשר להתמודד עם הפרידה. איך לחיות באופן מלא, מאושר, מוסרי ורב משמעות, ככל האפשר, ואיך למות בדיוק באותה צורה, באהבה ובנתינה.

אסיים בשיר שאהוד מנור כתב חודש לפני מותו. "קרבת אלוהים"

" אם תזכרו אותי- לעד לא אעזוב

וגם אחרי מותי- יש דרך לאהוב

ואני- קרבת אלוהים לי טוב"

נזכור אותך תמיד דבי  יקרה לי, תודה על מי ומה שהיית.

 

אסתי של ורדה'לה ושניאור'קה